התקופה הטובה בהיסטורית ייצור היין

אנחנו נמצאים בעיצומה של התקופה הטובה בהיסטורית ייצור היין מאז ומעולם. לפחות מבחינת איכות היין.

אנחנו חווים את הזמן שבו מיוצר היין הטוב ביותר אי פעם, כמות היין האיכותי גבוהה מאי פעם, וכך גם לגבי מספר היצרנים האיכותיים, מגוון הזנים, מגוון הסגנונות, נגישות וזמינות לאוכלוסיית העולם וכן בתמחור הוגן המאפשר לכמעט כל אדם (בוודאי בעולם המערבי) לשתות יין איכותי.

אנחנו נמצאים בתקופה הטובה בהיסטורית ייצור היין מאז ומעולם וזה לא מובן מאליו. על כמה מוצרי צריכה נוספים ניתן לומר את הדברים האלה?

ברבים ממוצרי הצריכה מספר היצרנים העולמיים הצטמצם, המגוון קטן ביותר, האיכות פעמים רבות במגמת ירידה כדי שנזרוק ונקנה חדש וההגנה הרגולטורית נמצאת תחת מתקפה מתמדת מצד התאגידים הגדולים.

ייננים, סומליירים, עיתונאים ואנשי יין מגלגלים על הלשון שמות של יצרנים מצטיינים מאזורים 'טרנדיים', זנים 'מגניבים' וסגנונות 'מעניינים'. חברים, עד לפני שני עשורים רבים מכל אלה ייצרו בעיקר יינות שולחניים, גנריים, זולים, שנמכרו בצובר ללא תעודת זהות, ללא הילה ועם מעט מאד יחס מאוהבי יין בעולם.

מי דיבר על Nerello Mascalese ועל Etna Rosso? כמה סיפרו על פיאנו או גרקו די טופו מקמפניה, או השוויצו באלבריניו או אפילו בגמאיי מבוז'לוה וילאז', עד כמה שזה נשמע מוזר.

ומה עם המקבאו הצפון ספרדי, הביקאל או הסראסֶאל הפורטוגלים, הבורבולאנק מדרום צרפת,  או הקטראטו הסיצילינאי? כל אלו זנים לבנים המרכיבים יינות נהדרים שמשווקים בישראל, רובם מופיעים במדריך של ג'נסיס רובינסון – התנ"ך של המאה הקודמת – כבעלי פוטנציאל נמוך עד בינוני ליצירת יינות איכות. תארו לעצמכם!

אז איך כל זה קרה?

קודם כל ביקוש. בשני העשורים האחרונים, ואולי בשלושה, נרשמה ירידה חדה בדרישה ליינות גנריים פשוטים ועליה בביקוש ליינות איכותיים, ממותגים: מעבר מהכפר לעיר, חוקי בטיחות במקומות עבודה, אכיפה מחמירה על איסור נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועוד סיבות רבות גרמו לכך. במקביל התרחשה התפתחות מרשימה של המדע והטכנולוגיה בתחומי גידול הכרם וייצור היין.

ידע, טכנולוגיה ומשמעת

ידע וטכנולוגיה עדכניים מאפשרים לייצר יינות נהדרים כמעט בכל מקום בעל אקלים סביר בעולם. יינות קוקה קולה? זה עלבון לאינטליגנציה. מעולם לא היה מגוון כל כך מרשים של יינות בעולם.

ומשמעת, משמעת של ארגוני היין בעולם ובראשם ה- OIV (לו מייעצים מאות מומחים בעלי שם מכל העולם בכל התחומים הרלוונטיים לעולם היין), אשר בתקנותיהם דואגים בפועל שהמוצר יין יישאר טבעי, חקלאי, אזורי, בריא. מה שצריך להגביל – מוגבל, מה שצריך לאסור – נאסר, הכל במטרה לשמר את המשקה יין כשהוא טבעי, חקלאי, אזורי, בריא. יין איכותי, טבעי ובריא הוא בבסיס האינטרס העליון של כל מי שמייצר יין, אחרת המותג החזק יין יחלוף מהעולם.

לצד הדאגה לטבעיות, אותנטיות ובריאות המשקה יין, מאפשרת התקינה להשתמש בטכנולוגיות שמקיימות את עקרונות המוצר ומאפשרות גם ייצור תעשייתי שמקדם יצירת יינות משובחים, מגוונים, בריאים, נקיים וטבעיים. האיזון הזה מתקיים היטב וההוכחה להצלחתו היא בכך שזו התקופה הטובה ביותר בתולדות האנושות עבור יינות איכותיים.

אז נכון שתמיד יהיו Free riders: מי שמנצלים את הטכנולוגיה ולא עומדים בחוקים, או מי שמנצלים את הידע והטכנולוגיה אך יוצאים נגדם בתמורה לרווח תדמיתי-מיידי. למרות הנזק שאלה וגם אלה גורמים, יש לקוות שהנזק שולי וחולף לעומת העדנה ממנה נהנה העולם כולו בתקופה הטובה ביותר מאז ומעולם לייצור יין איכותי, אותנטי, טבעי, חקלאי ובריא.